By Michael Cipley
"לעולם אל תספר בדיחה על אדם בעל גישה לנשק להשמדה המונית", הזהיר פעם
פיטר צ'רנין, בכיר לשעבר ב
'את ארנון מילצ'ן, אשר במשך שנים מסתובב בהוליווד עם זהות כפולה של מפיק על ואיש עסקים בעל קשרים לתעשיית הנשק. צ'רנין כנראה קלע למטרה יותר מכפי שחשב.
"
Confidential: The Life of Secret Agent Turned Hollywood Tycoon Arnon Milchan" (בעברית, "סודות: סיפור חייו של ארנון מילצ'ן, סוכן חשאי שהפך לאיל הון הוליוודי"), ספרם של
מאיר דורון ו
ג'וזף גלמן, אשר צפוי לצאת לאור ב-30 ביולי, מספר כי מילצ'ן, אשר הפיק באחרונה, בין היתר, את הסרטים "אהבה וסמים אחרים" ו"כמו יום ולילה" - פעל לפחות עד אמצע שנות ה-80 בשירות לק"מ (הלשכה לקשרי מדע), גוף ביון ישראלי שפעל במסגרת משרד הביטחון.
לפי הספר, במסגרת תפקידו תיווך מילצ'ן בעסקות של הממשלה באמצעות חברות קש אשר מימנו את הצרכים המיוחדים של פעילות המודיעין של ישראל מחוץ לגבולותיה. הצרכים המיוחדים שאותם מילא מילצ'ן, כיום בן 66, כללו רכישה של רכיבים לבניית הגרעין הישראלי ושימורו. ואולם עם מעצרו של
ריצ'רד קלי סמיית', מהנדס אלקטרוניקה בכיר אשר מכר באופן לא חוקי חלקי נשק גרעיני באמצעות החברות של מילצ'ן, הוא מצא את עסקי הנשק שלו באופן לא צפוי בכותרות, בשעה שהוא בכלל היה עסוק במאבק עם אולפני יוניברסל לגבי סרטו של
טרי גיליאם "ברזיל", אשר הפקתו כמעט וקרסה.
סמיית' נמלט מהחוק עד שנעצר באופן סופי ב-2001, הורשע ונכלא. הוא שוחרר על תנאי ב-2005. מילצ'ן לא הואשם, אך המקרה עורר שאלות בנוגע לפעילותו בעסקי הנשק, בזמן שקריירת הסרטים שלו נסקה עם עסקות עם וורנר ברדרס ומאוחר יותר עם אולפני פוקס של ניוז קורפ, אשר רכשה את החברה שלו 'ריג'נסי אנטרפרייזז'.
למול אורם הזוהר של קשרי הידידות שלו עם כוכבים כמו
בראד פיט ו
רוברט דה נירו, השאלות בנוגע לעסקות הנשק שלו דעכו, עד שצמד הביוגרפים החליט לבדוק מדוע ישראל מעבירה חלק מהתקציב הביטחוני שלה דרך ידיים הוליוודיות.
בשיחה עם דורון, הוא הסביר ל"ניו יורק טיימס" את הבלבול שלו מעצם הסתמכותה של ישראל על מתווך לניהול עסקות שניתן היה לבצע גם ללא החברות של מילצ'ן. גלמן הסביר כיצד השניים הגו את הרעיון לכתוב על מילצ'ן. גלמן, אשר נולד בארה"ב, חי בישראל ושירת כצנחן במלחמת לבנון הראשונה. דורון הוא עיתונאי ועורך אשר מתמחה בענייני צבא. השניים החלו לאסוף מסמכים וחשבונות, ובסופו של דבר פגשו את סמיית', אשר חי אז בלומפוק, קליפורניה, והחלו לכתוב את הספר על בסיס המידע שסיפק להם לפני שפגשו את מילצ'ן.
יש לי סיבה להיות מודאג?", שאל מילצ'ן במהלך שיחת הטלפון הראשונה שלו עם השניים ב-2009, נזכר גלמן. אחד החששות שהועלו בספר, סיפר לו גלמן, היה הרושם לפיו הוא הרוויח הרבה כסף מבעיות הביטחון של ישראל. "עשיתי זאת למען המדינה שלי, הכסף לא הגיע אליי", נזכר גלמן בהסבר של מילצ'ן, אותו סיפק כשהשלושה כבר נפגשו, בראשון מתוך סדרת מפגשים שנמשכה שישה חודשים.
בהמשך התעוררו שאלות נוספות בנוגע לאופן שבו חברות שונות שהוקמו על ידו סחרו בנשק עבור ישראל ומדינות אחרות. בזמן שעשה זאת, מילצ'ן הפריש כסף לחשבונות שבשימושה של ישראל, מה שאיפשר לראש הממשלה "להוציא לפועל החלטות מחוץ לגבולותיה של ישראל מבלי שיהיו כרוכות בתקציב רשמי, באישור הקבינט ובאינטריגות פוליטיות, או בהדלפות לעיתונות שעלולות לסכן את הפעולות", לפי הספר.
בסופו של דבר, מילצ'ן לא נתן את אישורו לספר. חלק מהמידע בו התבסס על ראיונות עם בכירים כמו הנשיא
שמעון פרס, אשר לפי הספר הודה בכך שגייס את שירותיו של מילצ'ן כעובד חשאי.
 |
|
| Meir Doron, left, and Joseph Gelman. | Hugh Hamilton for The New York Times |
|
“
Confidential” עוקב אחר מילצ'ן מהיכרותו הראשונית עם עסקי הנשק דרך החברה של אביו ועד לגיוסו לתוכנית הגרעין של ישראל על ידי פרס ומי שעמד בראש לק"מ,
בנימין בלומברג. לאחר מלחמת יום כיפור, מילצ'ן החל לרכוש הן כלי נשק קונוונציונליים והן שבבים בשם קרייטרונים, המפקחים על מנגנוני הפעלת נשק גרעיני. בעיצומן של עסקות אלה, הוא נכנס לתעשיית הסרטים באמצעות היכרותו עם המפיק האמריקאי המנוח א
ליוט קסטנר, שעמו שיתף פעולה בסרט , “The Stick-Up” משנת 1977.
מילצ'ן חשב שהסרט היה גרוע למדי והסיר את שמו מרשימת הקרדיטים, אך מיד לאחר מכן הוא הפיק סרט נוסף, “Black Joy”, שהוצג בפסטיבל קאן. בתחילת שנות ה-80, מילצ'ן כבר היה שם מוכר בהוליווד, עם רשימה מתארכת של סרטים באמתחתו, בהם "מלך הקומדיה" ו"היו זמנים באמריקה", שניהם בכיכובו של רוברט דה נירו - והסרטים נהפכו עד מהרה לא רק לכיסוי נוח, אלא לקריירה מלאה.
בסוף שנות ה-90, ניוז קורפ, אשר בבעלותה נמצאים אולפני פוקס, שילמה 200 מיליון דולר עבור נתח של 20% בריג'נסי אינטרפרייזז של מילצ'ן. דוברת ניוז קורפ,
טרי אוורט, לא מסרה תגובה מיידית בנוגע לגילויים בספר.
כשנשאלה האם מילצ'ן יהיה מוכן לדון בספר, ענתה העוזרת הבכירה שלו,
ג'יין בלומר, כי הוא בנסיעה ולא ניתן להשיגו. עם זאת, בלומר כתבה באימייל כי מילצ'ן אמר לה כי עדיין לא קרא את הספר וכי אין בכוונתו להגיב על ספרים אודותיו שלא אושרו".
באשר ליחסיו הנוכחיים של מילצ'ן עם המודיעין הישראלי, גלמן ודורון סירבו לתת הערכה. "אנחנו באמת לא יודעים בוודאות", אמר גלמן.
